מוזיאונים, תערוכות, אמנים

|

מוזיאון תל אביב לאמנות:'רסיסים' – אודי גרשט, 'תחת מחיקה', 'הד-מעשה קולי במוזיאון', ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו: 'בלי שמות, בלי כותרת' – אנרי סאלה, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית: "הכמוס הגמור בגלוי" – עילית אזולאי ואיומי פאול, גלריה קונטמפוררי: 'חולות', 'עד 120' – בית הדיור המוגן: "מעברים" – 50 שניות יצירה. וגם: הגלריה הפלורנטינית, 'פחות מאלף', נבחרה על ידי האתר הבינלאומי 10ThingsToDo, כאחת מ-10 המקומות השווים בתל אביב

 

מוזיאון תל אביב לאמנות

אורי גרשט – 'רסיסים'

אורי גרשט-רסיסים--3
אורי גרשט-פרחים מתפוצצים 2008

בתערוכה "רסיסים" מוצגים סרטי-וידאו של התפוצצויות הפרחים והמראות ב-SLOW MOTION לצד צילומי-ענק של ההתפוצצויות. בנוסף מוצגות תמונות של OLD MASTERS – אגרטלים עם פרחים, שאיתן גרשט מתכתב. אורי גרשט בוחן את גבולות הצילום ומאתגר את מגבלותיו הטכנולוגיות, תוך שהוא נוגע בשאלות יסוד אודות תפיסה אופטית, תפיסת הזמן והיחס בין הדימוי הצילומי למציאות. מוטיב מרכזי בעבודתו הוא השילוב בין חורבן לבין אסתטיקה של יופי ופריחה, לעיתים אפילו הרס מרהיב בצורה עוצרת נשימה.

אורי גרשט-רסיסים-1
אורי גרשט- השתקפויות, מראות מציאות (בעקבות יאן ברויגל האב) 2014

נקודת המוצא של גרשט היא ציורים של זרי-פרחים באגרטל של יאן ברויגל האב מהמאה ה-17. גרשט ראה אותם במוזיאון לתולדות האמנות (קונסטהיסטורישזמוזאום) בווינה ונמשך לניגוד שבין התחושה הריאליסטית המדויקת שהם מייצרים, לבין העובדה שמדובר בעצם במציאות דמיונית, בלתי אפשרית: הפרחים הללו פורחים בעונות שונות של השנה, בארצות וביבשות שונות ולכן האמן לא יכול היה פשוט לשבת מול האגרטל ולצייר את הפרחים שבו. ציורים אלה של ברויגל (אחדים הוצגו במוזיאון תל-אביב בתערוכה: "כולם היו בניו – שושלת ברויגל") – יוצרים רגע אוטופי, שבו יש כביכול פריחה אינסופית. אבל פרחים אלה, שחייהם קצרים במיוחד, נידונו כידוע לפריחה ולאחריה לנבילה הבלתי נמנעת. כך גם חיי אנוש, להם משמשים פרחים אלה אלגוריה.
את המציאות הכוזבת הזאת, של הפריחה המלבלבת בעיצומה, בחר גרשט להקצין, כשייצר בסטודיו שלו זרי פרחים "בסגנון ברויגל" ואז הטמין בתוכם מטעני-דינמיט זעירים ופוצץ אותם לרסיסים, תוך שהוא מתעד את התהליך באמצעות מצלמות HD (חדות גבוהה), במהירות בלתי-נתפסת של 2,500 פריימים בשנייה.

אורי גרשט-רסיסים--4
אורי גרשט-רימון, מתוך סרט דיגיטלי אוסף מוזיאון ישראל, ירושלים

בשלב הבא, החל גרשט ליצור פרחים מלאכותיים, כחיקוי מדהים ומושלם לפרחיו של ברויגל. מסביבם בנה קירות-מראה. הפעם לא הפרחים הם שפוצצו, אלא המראות ושוב תועד כל התהליך בווידאו וב"צילומי סטילס".  הוא בחר להשתמש בעדשות מיוחדות שהגדילו את אפקט ההשתקפות ויצרו מצבים של חוסר ודאות לכאורה. כך נוצרו אינספור התפוצצויות, השתקפויות ונקודות מבט קליידוסקופיות של צבע וצורה, שאפילו ליוצר אין שליטה מלאה עליהם. התוצאות, בשני המקרים, כורכות יופי וקטסטרופה זה בזה  ועוסקות בשאלות של טבעי ומלאכותי, שבריריות ומוות, מניפולציה, דברים שהעין אינה מספיקה לתפוס.

אורי גרשט-רסיסים--2
אורי גרשט-השתקפויות, מראות שווא, 2014

אוצר: ד"ר דורון לוריא
גלריות צ'ארלס ואוולין קרמר, הבניין הראשי, מוזיאון תל אביב לאמנות
פתיחה: 13.12.14
נעילה: 2.5.15

 

'תחת מחיקה'

תחת מחיקה-4
Jonathan Hirscfeld,Samson, Rubens, 2013

האמנות בת זמננו רוויה בסימני מחיקה, התבוננות במחיקות הנראות לעין בעבודות אמנות, חושפת את מה שהיה פעם שלב סמוי בתהליך היצירה. המבט הנדרש לנוכחות של המחוק וליחסי מחוק/נראה, הוא מושא התערוכה "תחת מחיקה".
"תחת מחיקה", הוא מונח השאול מתחום הפילוסופיה. הפילוסוף הגרמני מרטין היידגר טבע את המהלך כאמצעי אסטרטגי: המלה נמחקה כיוון שבמובנה הרווח היא נמצאה לא מתאימה במדויק- אך היא נותרת קריאה בהיותה נחוצה עדיין ובהעדר תחליף הולם. ז'אק דרידה, מיקם תחת מחיקה את מערכת הסימון בבחינת המצב הקבוע והאכזרי של קיומנו כיצורים לשוניים שאינם יכולים לדבר, אלא תוך שימוש במלים שנטענו מראש במטעני משמעויות שונים,  גם אם וכאשר איננו עומדים מאחוריהם.

תחת מחיקה-1
Gary Goldstein Medaglie d'oro al valor aeronautico,1994

גם באמנות, מחיקה אינה מבטלת את קיומם של דברים כאילו לא היו כלל, מחיקה היא סימן המסמן את עצמו מעל ובתוך מה שכבר קיים. באמנות החזותית רבים סוגי ואופני המחיקה הנוכחים בו–זמנית, כל אופני המחיקה מותירים עקבות בנוסח ההוספה המכסה ומוחקת. בנוסף להעֲלמה במחק, השפשוף פוגם במשטח ומותיר בו סימנים ושאריות שלאחר מעשה. סימון בקו, הסתרה או כיסוי, הם תוספות אניגמטיות הפוגמות בקיים או מנכיחות תהליך רב שכבתי.  עצם המחיקה ממקדת את תשומת הלב במה שעומעם, בקיום הבו–זמני של מחוק ונראה. סימני המחיקה הם צללי הרפאים של המחוק, נוכחות התופסת את מקומו בעודה משמרת אותו ודוברת את היעלמותו.

תחת מחיקה-3
Meir Gal,Untitled ErasingTel AvivMuseum of Art, 1996

 

אמנים מציגים: לארי אברמסון, אמיליו איסגרו, אלורה וקלזדייה, קרן בנבנישתי, דגנית ברסט, יאיר ברק, גרי גולדשטיין, מאיר גל, מריו גרסיה–טורס, יונתן הירשפלד, יהושע נוישטיין, אנרי סאלה, פול פייפר, הנס–פטר פלדמן, אידריס קאן, ג'וזף קוסות, משה קופפרמן, אנילה רוביקו.
אוצרת: אירית הדר
גלריה לרישום והדפס; גלריה לורנס גראף לאמנות עכשווית – הבניין ע״ש שמואל והרטה עמיר, מוזיאון תל אביב לאמנות
פתיחה: 13.12.14
נעילה: 18.4.15

 

'הֵד: מעשה קולי במוזיאון'

הד-מופע קולי במוזיאון-2
עבודה של Los Torreznos

סופ"ש של מופעים בחללי האגף החדש של מוזיאון תל אביב לאמנות. מופעים היוצרים מפגש מסקרן ויוצא דופן בין קולות ותנועה ושנוצרו במיוחד להקשריו ולמאפייניו הייחודיים של המוזיאון.
במסגרת המופע הקהל יעבור בין שלושה חללים באגף החדש של המוזיאון: מפל האור, גלריית אוסף רקנאטי והספריה החדשה לאמנות של המוזיאון. יצירותיהם של גיא גוטמן, ג׳וזף שפרינצק ומרתה גורניקה יוצגו כמופעי בכורה מוזיאליים עולמיים.

הד-מופע קולי במוזיאון-1
Guy Gutman Eleison 2014 performance TLV Museum Library photo Yair Mehuhas low rez

אמנים מציגים: מרתה גורניצקה (פולין), ג'וזף שפרינצק (ישראל), לוס טורזנוס (ספרד), גיא גוטמן (ישראל).
אוצרת אורחת: דנה הלר
אוצרת הפרויקט במוזיאון תל אביב: טל לניר
הפקה: קרני ברזילי

הד-מופע קולי במוזיאון-3
Marta Gornicka photo Krzysiek Krzysztofiak

יום ה' 11.12.14 עד מוצ"ש 13.12.14
משך כל עבודה כ-30 דקות.
כרטיס כניסה: 50 שקל.
מספר המקומות מוגבל. כרטיסים: 03-6077020.
מוזיאון תל אביב לאמנות: שד' שאול המלך 27, תל אביב
Tel Aviv Museum of Art: 27 Shaul Hamelech Blvd, Tel Aviv

ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו

'בלי שמות, בלי כותרת' – אנרי סאלה

אנרי סאלה-1
2008, Doldrums (Purchase Not by Moonlight), עשרה תופי סְנֵר (צד) מוּסבּים, חלקי מגברים, מעמדים לתופי סנר, מקלות תיפוף, פסקול, "30'25, באדיבות גלריה מריאן גודמן, ניו יורק, מראה הצבה, מוזיאון לאמנות עכשווית, מונטריאול, 2008 © צילום: גי ל’אֵרֵה
תערוכת יחיד ראשונה בישראל בביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו, בתל אביב, לאנרי סאלה (יליד אלבניה, 1974), מהאמנים הבינלאומיים הבולטים בעולם.
אנרי סאלה, זוכה פרס האמן הצעיר של הביאנלה ה-49 בונציה, פרס אבסולוט לאמנות לשנת 2011, פרס ז'יל דסאן לשנת 2000, ופרס וינסנט לשנת 2014, הציג בחללי האמנות החשובים בעולם, ביניהם: גלריה סרפנטיין ומוזיאון טייט מודרן בלונדון, המוזיאון הלאומי לאמנות באוסקה, יפן ומרכז פומפידו בפריז. עבודות הצילום, פיסול, מיצב ורישום שלו מנתחות מצבים פוליטיים דרך המימד האישי והקולקטיבי. בעבודותיו המוקדמות עסק באזורים הפוליטיים של הלשון, בשנים האחרונות סאלה מרבה לעסוק במוזיקלי ובקולי בעבודה עם כלי נגינה שונים, עם נגנים ומלחינים ועם יישומי שֵמע.
אנרי סאלה

2011 ,Another Solo in the Doldrums (Serpentine), תוף סנר (צד) מוּסב, חלקי מגברים, מעמד של תוף סנר, מקלות תיפוף, 41×56×75 בקירוב, פסקול, "49'11, באדיבות האמן, מראה הצבה, גלריה סרפנטיין, לונדון, 2011, © צילום: סילביאן דֶלוּ
בביתן הלנה רובינשטיין, אנרי סאלה מתייחס לתנאים האדריכליים של החלל ומקדיש תשומת לב לקשר שבין עבודתו ובין המרחב, תוך שהוא מייצר מקום גמיש המאפשר לבלתי מוגדר ולחדש להופיע. העבודות והקולות העולים מהן מהדהדים באופנים ובמקצבים שונים ומגוונים ברחבי הביתן. לרגל התערוכה, יצר אנרי סאלה עבודת פיסול חדשה עצומה בממדיה, המקבלת את פני המבקרים. ביצירה Holey Wall (Should I Stay or Should I Go – מחוררים תווי השיר המפורסם של להקת הקלאש. בתערוכה מוצג מיצב הווידאו Ravel Ravel Unravel. המבוסס על הקונצ’רטו לפסנתר ליד שמאל שכתב המלחין הצרפתי מוריס ראוול לפסנתרן פול ויטגנשטיין שאיבד את ידו הימנית במלחמת העולם הראשונה. עם מיצב זה ייצג סאלה את צרפת בביאנלה האחרונה בוונציה.
הנרי סאלה-4
No Window No Cry, (Le Corbusier, Maison-atelier Lipschitz, Boulogne) (פרט), 2011
תיבת נגינה, שמשת חלון, משקוף עץ, 135×108×10, באדיבות גלריה שנטל קרוזל, פריז, © צילום: ג’וליאנה סנטהקרוז
במפלס התחתון של הביתן מוצגות צמד עבודות הוידאו- Tlatelolco Clash שצולמה באתר טלטלולקו, מקסיקו ו-Le Clash שצולמה בבורדו, צרפת. הפסקול בעבודות מהדהד את השיר Should I stay or Should I Go ומותח קו בין האזורים הפרטיים והאוניברסאליים של הזיכרון וההוויה החברתית. בחינת ההדהוד הלשוני והקולי באים לידי ביטוי גם בעבודות הפיסול והדו-מימד ובעבודת הווידאו המפורסמת After Three Minutes.
אנרי סאלה-2
2013 ,Ravel Ravel, הקרנת וידאו HD דו–ערוצי, סאונד: 16 ערוצים, "45'20
מבוסס על הקונצ’רטו ברה מז’ור לפסנתר ליד שמאל מאת מוריס ראוול, באדיבות גלריה שנטל קרוזל, פריז; גלריה מריאן גודמן, ניו יורק; האוזר אנד וירת’
אוצרת אורחת: נועם סגל
פתיחה: 20.12.14
נעילה: 21.3.15
אנרי סאלה, ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננושד' תרס"ט 6, תל אביב 64238
התערוכה התאפשרה הודות לנדיבותם של ידידי מוזיאון תל אביב לאמנות בישראל, המכון הצרפתי קרן משפחת אוסטרובסקי, גלריה מריאן גודמן וגלריה שנטל קרוזל, פריז.
מפגש קהל עם האמן אנרי סאלה והאוצרת נועם סגל – מוצ"ש 20 בדצמבר 2014 בשעה 20:00 באודיטוריום בבניין ע"ש שמואל והרטה עמיר, מוזיאון תל אביב. כניסה: 35 שקל , כרטיסים: 03-6077020

מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית

'הכמוס הגמור בגלוי' – עילית אזולאי ואיומי פאול

הכמוס הגמור בגלוי
מתוך: "הכמוס הגמור בגלוי". צילום: רועי קופר

 

התערוכה "הכמוס הגמור בגלוי", מוצגת במקביל במוזיאון הרצליה ובמכון KW בברלין. המרחב הסימבולי המורכב, משקף את הדינאמיקה האורבאנית של ברלין כעיר מתחדשת הכוללת את מאבק הכוחות בתוכה בין העבר, ההווה והעתיד.
בתערוכה מוצגים תצלומי ענק ומיצב קול המבוסס על חקירות שערכה האמנית עילית אזולאי ל-85 אובייקטים, חפצים ואלמנטים ארכיטקטוניים שצולמו על ידה בגרמניה. מעין מפת אינדקס חידתית הנושאת את הכותרת "מפרט מידת הוודאות".
עבור הכנרת הברלינאית איומי פאול היוותה התערוכה מקור השראה והיא חיברה והלחינה בתגובה אליה 85 קטעים מוזיקאליים, קטע מוזיקה אחד לכל פריט.

אוצרת: ד"ר איה לוריא
תצלומי שחור לבן: רועי קופר
המפעים יתקיימו בתאריכים: 9, 11, 12 בדצמבר 2014
בין השעות: ג', ה' 16:00-20:00 – שישי 11:00-14:00
כניסה למופע כלולה במחיר  כרטיס  למוזיאון – 10 שקל בלבד
מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית רחוב הבנים 4 הרצליה

הכמוס הגמור בגלוי-8
האמנית, עילית אזולאי. צילו: יח"צ

עילית אזולאינולדה בשנת 1972, חיה ועובדת בתל אביב. בוגרת לימודי תואר ראשון ותואר שני בבצלאל. עבודותיה הוצגו בתערוכות בארץ ובעולם, ביניהם מוזיאון ישראל, ירושלים, אוסף אמנות דיימלר, ברלין, וגלריה אנדריאה מייזלין, ניו־יורק. זוכת פרס ז'ראר לוי לצלם צעיר של מוזיאון ישראל, פרס קונסטנטינר לצילום של מוזיאון תל־אביב לאמנות ופרס משרד התרבות . עבודותיה מצויות באוספי מוזיאונים בהם מרכז פומפידו, פריז; מוזיאון ישראל, מוזיאון תל־אביב לאמנות ומוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית.

הכמוס הגמור בגלוי-1
הכנרית איומי פאול. צילום: יח"צ

איומי פאולחיה ועובדת בברלין. במשך למעלה מעשור ניגנה הכנרת הצעירה במסגרות שונות ביניהן התזמורת הפילהרמונית של ברלין ובאנסמבלים ברחבי העולם. ב 2008 הוזמנה לשמש כנרת ראשית אורחת בתזמורת הסימפונית, ירושלים. כיום היא מתמקדת בעיקר במוזיקה קלאסית עכשווית ועורכת שיתופי פעולה רבים עם אמנים פלסטיים.

 הגלריה האוניברסיטאית לאמנות, אוניברסיטת תל-אביב

'קירות נמסים'- מאוסף יגאל אהובי לאמנות

קירות נמסים - 1
Andro Wekua. Image by Elad Sarig

"קירות נמסים" הוא שמה של התערוכה השלישית והאחרונה בטרילוגיית התערוכות ״בבל״, אותה אצרה שרית שפירא מתוך העבודות באוסף יגאל אהובי לאמנות. כחלק מהעיסוק המתמשך בסיפור מגדל בבל, בוחנת התערוכה הנוכחית אלמנטים ארכיטקטוניים כמו שלד, מבנה, קונסטרוקציה ותפיסות מסורתיות ועכשוויות בארכיטקטורה, תוך הקבלתה של תרבות עבר אל מול תרבויות ההווה והעתיד. כקודמותיה, גם התערוכה הנוכחית משתפת אמנים ישראלים ובינלאומיים בולטים ומערבת אמנות מודרניסטית מוקדמת עם דמויות מפתח מתחום האמנות העכשווית.

קירות נמסים -2
Miki Kratsman Untitled Displaced 21

במוקד התערוכה נמצא המושג "קיר" בהיבטו המסורתי. "קירות נמסים", כפי ששמה מעיד עליה, מעוניינת לבחון את המושג הזה ולהרחיב אותו, לשאול דרכו שאלות החורגות מהעולם הספציפי של הארכיטקטורה ואשר יכולות להתקיים במימדים רבים ומגוונים. התערוכה מזמינה את הצופים לחשוב מחדש על האופן שבו אנו תופסים את הקירות שמגדירים "חלל", בין אם זה המרחב הפרטי או חלל המרחב הציבורי. עיסוק באופטיקה ובאשליות, שימוש במושגים "חיצוניים" לאמנות הפלסטית, כגון קולנוע, אדריכלות ועולם המדע הבדיוני, שבירה של "הקיר הרביעי" והזמנה של הצופה להיות חלק פעיל מיצירת האמנות, מעלים כולם שאלות הנוגעות להצבה ולמרחב ולאופן שבו הצופה עצמו רואה את העבודות או בוחן אותן. גבריאל קורי, יפ היין, קרייג קאופמן ומתן מיטווך, למשל, קוראים תיגר בעבודותיהם על תפיסת המציאות ומעוותים אותה.

קירות נמסים-3
עבודה של Natalia Zourbova

האמנים המציגים: מיכה אולמן, צ'ארלס אייוורי, דאג אייטקן, אולאפור אליאסון, פרנסיס אליס, דיאן ארבוס, מירוסלב בלקה, איתן בן-משה, וואליד בשטי, אנדריאס גורסקי, מרלן דומא, אורָן הופמן, יפֵּ היין, אנדרו וקואה, , נטליה זורבוב, סול לוויט, מתן מיטווך, ג'ון מקראקן, חנה סהר, דוריס סלסדו, פיליפ פארנו, פבלו פיקאסו, אלכס פרגר, קרייג קאופמן, , אניש קאפור, משה קופפרמן, גבריאל קורי, וסילי קנדינסקי, מיקי קרצמן, גרהרד ריכטר, תומס שוטה.
אוצרת: שרית שפירא
פתיחה: 20.12, יום שבת, 19:30
נעילה: 10.4.2015
הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר, אוניברסיטת תל-אביב.
כיכר אנטין, חיים לבנון פינת איינשטיין, טל. 03-6408860

גלריה קונטמפוררי

'חולות'

חולות
Assaf Shoshan Taaban 2010 video 4.52 mins

'חולות' היא תערוכה על מידת החופש במרחב הפיזי והנפשי כפי שהוא עולה מן העבודות העוסקות כולן בחסימה, מחיקה, סגר, כליאה, השתהות, הפרעה ואי היכולת לחיות חיים נורמטיביים מפאת ההפרעה הפיזית והנפשית כאחד. חסימה של הנוף לצד חסימה של הגוף והלב.
מתקן הכליאה 'חולות' שנפתח בדצמבר 2013 בקציעות, הוקם כפיתרון "בעיית" הפליטים, המסתננים ומבקשי המקלט בישראל. מאז הקמתו עוררה הקמת המתקן דיון ציבורי רחב על תנאי השהייה, ההגבלות היומיומיות וכמובן – על חוקיות המתקן. בספטמבר 2014, ביטל בג"צ את חוקיות המתקן ודרש מן המדינה לסגור את מתקן הכליאה בתוך שלושה חודשים.
למילה 'חולות' בקרב קהילת הפליטים קונוטציה מטילת אימה. לפיכך, בעוד שבתערוכה מוצגות עבודות  העוסקות במשמעות של נושא הכליאה כמרחב ציבורי ופיזי, הפן השני של התערוכה יוצא מנקודת מחשבה סמנטית של המילה 'חולות', שמשמעותה התחבירית בעברית היא בין היתר, נשים חולות. בתערוכה מציגות מבחר אמניות המבטאות את נושא המרחב האישי, הפרטי ואת האהבה, מנקודת מבט של מועקה, חסימה של הנשימה ומעין כלא נפשי. האהבה כסוג של מחלה.
אוצר: ליאב מזרחי
פתיחה: 11.12.2014 בשעה 20:00
נעילה: שבת 28.2.15

בחלל העליון, במסגרת "פרויקט המבחנה", יציג יואב הירש את התערוכה "פתאום החלטת שאת שמש" הכוללת מעבודותיו האחרונות וציורי מים.
אוצרת : לורה שוורץ

חולות-2
Tali Milstein ON LOVE ANA ANXIETY AND WHATS IN BETWEEN 2013 oil on canvas 40×30 cmק

גלריה קונטמפוררי ביי גולקונדה, רח' הרצל 117, תל אביב
שעות פתיחה: ימים ב' עד ה': 19:00 – 11:00, יום ו': 10:00-14:00, שבת: 11:00-14:00,
טל'   03-6822777  www.contemporary.co.il

 

 

10 Things To Do

גלריה 'פחות מאלף'

 

פחות מאלף-50
גלריה 'פחות מאלף'. גם ציבי גבע נמכר שם (מימין)

הגלריה הפלורנטינית (אברבנל 60)  "פחות מאלף" נבחרה על ידי האתר הבינלאומי, 10thingstodo.in כאחד מ-10 מקומות האמנות והתרבות היותר שווים בתל אביב.

 

'עד 120' – בית הדיור המוגן

 

'מעברים' – 50 שניות יצירה

תערוכת "מעברים" מציגה את המעברים והתחנות השונות בחייה של הציירת והמשוררתבטיןאמיר, בת ה-81.התערוכה מסכמת כחמישים שנות יצירה והיא למעשה רטרוספקטיבה המשקפת את חיי האמנית דרך הציור.
בתערוכה יוצגו עבודות המשקפות את המעברים שחוותה כאישה, משנות העשרים לחייה ועד הגיעה לגבורות, דרך חוויות אישיות אינטימיות וחוויות לאומיות טראומטיות. לבטין אישיות אנרגטית ובולטת, החווה בעוצמה ובאינטנסיביות את החיים. תווי אופי הבאים לידי ביטוי בצבעים החזקים בהם בוחרת להשתמש בכל יצירה. כדבריה "אהבת החיים היא המוטיב המזין אותה ואת יצירתה".התערוכה בנויה מסדרת ציורים בשמן ובגואש על בד קנבס, וסדרת תמונות שצילמה וערכה בטין, בנושא "מלחמת לבנון" ו"תקופת האישה".

מעברים-1
בודה של בטין אמיר

בת, אחות, אישה, אשת איש, אמא, נשיות, מלחמה, רצח – כל הנושאים הללו, השפיעו על חייה, ניכרים ביצירותיה והמתבונן יכול לזהות את החוויה. התקופות הסוערות והחוויות הקשות זוכות לצבעים חזקים, בעיקר אדום ושחור, צבעי יסוד המבטאים מצב רגשי קיצוני ומסמלים חיים ומוות. בתקופות הללו יש תנועה ודינמיות בציור. בתקופות הפחות סוערות הצבעים הם גוונים של כחול-תכלת או חום וירוק, התמונות דקורטיביות וסטטיות. נשיותה ומיניותה מוצאות את ביטויין בצבעים אדום וורוד, הקומפוזיציה מופשטת ומתוכה מגיח הדימוי. אדום – צבע עם עוצמה, ורוד – צבע רך, שוב דיסוננס, שוב ניגודים המצליחים להיות יחד, זה לצד זה הן ביצירה והן בחייה. בטין עוסקת בנושאים פרטיים ובנושאים כלליים באמצעות יצירות עשירות בתכנים ובצבעים המגלות עולם אישי מורכב בו משתלבים הפכים וניגודים זה בזה. עבודותיה עוצמתיות, רבגוניות ומרגשות.

מעברים ֳ
עבודה של בטין אמיר

אודותבטיןאמיר
המשוררת והציירת בטין אמיר, בת 81, היא אלמנתו של הסופר אהרון אמיר, חתן פרס ישראל. אמיר, אשר נולדה בביירות ועלתה ארצה בשנת 1950, למדה בבית הספר לציור ופיסול א. מרגושילסקי,  וכן למדה הדפס ותראפיה באמנות. אמיר עבדה בפאריס אצל הצייר פרדריק דלאנלאד, ואצרה תערוכות לאמנים מובילים, כגון  מנשה קדישמן, חיים טופול,  איוון שוובל, יעקב פינס ועוד. ציוריה הוצגו ב-27 תערוכות בארץ ובעולם, ומתנוססים על קירות המוזיאון לאמנות מודרנית בפריז ובאוספים פרטיים בישראל, צרפת, ארה”ב, שווייץ, גרמניה, קנדה ותורכיה.

אוצרים:טלמרגליתואלדדסופר
פתיחה: 10.12.14
נעילה: 10.2.15
הכניסהחופשית
התערוכה תתקיים בימיםראשוןוחמישי, ביןהשעות 13:00-15:00
באולם "ספיר"- 'עד 120' – בית הדיור המוגן, רחוב ראול ולנברג 32, רמת החייל

מגזין אופנה של ישראל
מייסד ועורך אחראי: אפי אליסי
אינסטגרם: fashionisraelmagazine
קבוצת האופנה והביוטי שלנו פתוחה לכולם: מגזין אופנה של ישראל

פורסם בקטגוריה ללא קטגוריה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגובות פייסבוק